בלוג

משב הרוח - אז מה הבעיה?

קורה לכם שיש לכם בעיה? ומה הקשר אליי ולפוסט הזה בדיוק?

אז האמת שבדרך כלל הכתיבה זורמת לי, לגמרי. הכי בעולם.

אבל הפעם- וידוי נאות – זה פשוט לא זרם. נתקעתי. לא היה לי אפילו רעיון על מה לכתוב, בעצם הייתה לי בעיה!

זהו זה, בעיה! אכתוב על פתרון בעיות.

אני חושבת שאין אדם על פני כדור הארץ שלא נתקל אף פעם בחייו בבעיה, שהכול הלך לו חלק [אולי על מאדים], ואולי דווקא בגלל זה כל אחד יכול להתחבר לפוסט הזה, לבעיה הזאת, לפתרון הזה.

מכירים את זה שאתם רוצים לעבוד במחשב- כשהמחשב עובד הבית לא מאפשר, או שיש מריבה קולנית אצלכם, ואם לא אצלכם אז אצל השכנים, או שהילדים לא רוצים לישון, או שמישהו בדיוק הגיע לבקר.

וכשאתם סוף סוף מצליחים לעבוד במחשב- הוא נכבה. ואז החשמל קופץ. ואז הפיוז מתקלקל.

וכשהמחשב חוזר שוב לעבוד, שוב מתחילות הצרחות…

כי ככה זה בעיה. היא לא מבקשת רשות כדי להגיע. והיא לא באה מתי שנוח.

זה מתחיל עם בעיות קטנות מהחיים- הילדים הולכים מכות ואין לנו פיתרון לבעיה, רוצים להעלות פוסט לפייסבוק אבל אין לנו רעיון [וזה בדיוק הפוסט שהעליתי כשזה קרה לי והתגובות היו מדהימות], רוצים לצאת עם חברה אבל אין בייביסיטר, או רוצים לצאת עם חברים אבל פתאום הנכדים נוחתים לביקור פתע.

ויש גם בעיות מאתגרות יותר, עם מצב רפואי, עם הליך משפטי, עם כישלון במבחנים משמעותיים או קושי לסיים לימודים, עם נישואין ועוד.

אז מה אפשר לעשות עם בעיות כדי להעלים אותן, או לכל הפחות להקטין אותן?

מכירים את הספר 'דרקון אין דבר כזה' של ג'ק קנט? אם לא אני ממש ממליצה לקרוא. ספר ילדים, לכאורה חמוד וקליל, אבל עם עוצמות גדולות, שמדבר על כך שאם לא מתייחסים לבעיה היא לא נעלמת, אלא גדלה.

וזה הדבר הראשון- כשיש בעיה, צריך קודם כל להתייחס אליה. להגיד לה 'אנחנו רואים אותך, ואת כאן'

אחר כך להגיד לה 'אנחנו לא מפחדים ממך', גם אם אנחנו כן.

לא להתעצבן ולא להתווכח עם הבעיה. פשוט לקבל שהיא שם, במלוא מובן הקבלה.

אי אפשר לעשות בר מצווה כמו שתמיד חלמנו עם מאתיים מוזמנים? מותר רק עשרים? להתעצבן או להתכחש לזה לא יעזור. קודם כל קבלה.

עכשיו אפשר להעלות פתרונות, כמה שיותר משוגעים- לשכור בניין של עשר קומות עם מרפסות, ובכל מרפסת יעמדו חלק מהמוזמנים והבר מצווה תהיה למטה ברחבה, למשל.

ואז- לפסול את הרעיונות המשוגעים ביותר ולקחת את הטובים שמבניהם.

להבין שזה כמו תרגיל בחשבון. יש שני דברים שצריכים להתחבר ולתת תוצאה אחרת, אבל לא תמיד ברור איך, אבל כשזה קורה הכול נפתר. ברוך שפטרנו!

ורגע לפני תשעה באב, איך אפשר שלא להוסיף- בעיות שאין להן פיתרון מביאות לחורבן, אבל כשאנחנו מודים שהבעיה קיימת, מכירים בה ומתמודדים איתה, אנחנו מתחילים להביא גאולה.

אני מאחלת לכולנו פתרונות להרבה בעיות ביחד עם גאולה שלמה לאו דווקא במישור הלאומי, אלא בכל תחומי החיים וגם ברבדים האישיים, כל אחד במקומות שבהם הוא הכי זקוק לה.

טיפ-טיפה מהאומץ:

  • להרשות לעצמנו לעשות ולהתמסר למשהו שאוהבים ו'לשכוח' מהבעיה. הבעיה לא נעלמת, הרוגע יאפשר לה לעבור לחלק התת מודע של המוח ושם היא בתהליך של 'דגירה', כמו אפרוח בתוך ביצה, עד שפתאום תגיע ההארה.

ובאופן כללי, מחקרים מדברים על כך שרוגע ושמחה תורמים ליצירתיות.

  • לשתף מישהו בבעיה. זה נותן לנו לשמוע את עצמנו ולפעמים לגלות רעיונות שלא חשבנו עליהם קודם.
  • להגדיר מחדש את הבעיה. לפעמים כשמגדירים בעיה מחדש היא משתנה וגם הפתרון משתנה בהתאם.
  • לפרק את הבעיה לחלקים, ולהתחיל במציאת פיתרון לאחד מהם.
  • להבין שבעיה צריכה זמן כדי להפתר, ואם אין די זמן צריך לפחות לתת לה תחושה כאילו יש. לעצור לרגע. להתבודד. לנעול את עצמנו בחדר/במרפסת או לצאת לסיבוב בחוץ.
  • כמה דברים שעוזרים לפיתרונות להגיע: מקלחת חמה, הליכה בחוץ, נסיעה ברכב או באוטובוס/רכבת, משחקי אסוטיאציות, ו'גיגול' של הבעיה בגוגל תמונות .

בהצלחה!

בלשון האומץ:

הבעיה שלא יודעים מה הבעיה

בעיה זה דבר מלחיץ, ולהלחיץ זה דבר בעייתי

חורצים משפט:

הבעיה לא תתפטר אם היא לא תפטר

גם הוא מהנביאים:

"ושם איתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתור לנו את חלומותנו איש כחלומו פתר" בראשית מא', יב'

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

תגובה אחת
  1. שרה אייזנבאך הגב

    אוי זה חמוד
    הייתי עם חיוך כל הסרטון אלופת הפתרונות !
    נראה לי יש לך שותפה רצינית לעסק 😄
    מבעיה לפתרון רון רון 🤩😘

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן