בלוג

משב הרוח - איפה?

בוקר מטורף, צריך לארגן את הילדים, להגיע בזמן לפגישה ולהיראות בהתאם. אני כבר עומדת בדלת מוכנה אבל מגלה שאין לי מושג איפה המפתחות. הקטן כבר צוהל בחדר המדרגות עד שכל הבניין שומע, הילדים חסרי סבלנות, ואני מחפשת. איפה, איפה, איפה? איפה שמתי את המפתחות האלו? ובכלל, זה בטח לא אני. בטח בעלי אשם. איפה הוא שם אותם? אולי זאת אחותי, כן, היא הייתה פה אתמול. היא הייתה חייבת להזיז אותם, ואולי זאת השכנה שהניחה את התיק שלה על השידה והמפתח נפל. לאחר טלפונים לבעלי, לשכנה, לאחותי ולמשטרת ישראל, אני מוצאת את המפתחות מאחורי השידה בכניסה לבית, ואם היה להם פרצוף הם בטח היו מחייכים וצוחקים אליי. עוד יום במערכה. 1:0 לטובתם.

ואז אני יורדת עם הילדים לאוטו, באה לפתוח ו… כלום. הרכב לא נפתח. איפה המפתחות של הרכב? ושוב עולים הביתה, ושוב מחפשים. ומרוב חיפושים אני שוכחת את התיק שלי בכניסה לבית ושוב עולים ושוב יורדים, רק מזה אני נשארת מחוטבת, מזל שיש מדרגות.

פעם אחת התקשרה אליי המטפלת של הבן שלי כשהגעתי הביתה. 'מה קרה?' חשבתי. כל כך מבולבלת שלא זכרתי, אבל שכחתי את העגלה מחוץ לאוטו ליד הבית שלה, פתחתי את הבגג' ולא הכנסתי אותה. למה? כובע.

מרוב איפה אני לא מוצאת את עצמי!

לא אשכח את הפעם שחיפשתי קלטת למבחן במוסיקה, לבגרות. חיפשתי ללא הרף. כן, כן, שמעתם נכון קלטת. פעם היו קלטות, קצת אחרי ימי הביניים איפשהו בציר הזמן. לא היה יוטיוב להוריד מוסיקה, לא היה אמפי. רק קלטות. ולא מצאתי. השאלתי מחברה, הקלטתי. סיפור. יום אחרי הבגרות מצאתי את הקלטת השוררת. מזל שאין להם פרצוף, למציאות האלו, כי הם בטוח צוחקות עליי עד היום.

ובטח יגידו המסודרים שביננו 'לנו זה לא קורה', אז תעצרו רגע ותחשבו. האם לא קרה לכם אף פעם שחיפשתם משהו? למבולגנים שביננו יש את העוז לחפש במקומות הזויים, כדוגמת כרטיס האשראי שמצאתי בתוך שקית החלב במקרר, או שלט הרכב שמצאתי ליד השירותים. למסודדרים אין. אם זה לא במקום אז זה לא בשום מקום. ועוד לא ראיתי אדם שלא איבד אף פעם [או במילים נעימות יותר- לא מצא] משהו.

כי אין לך אדם שאין לו איפה ואין לך איפה שאין לו אדם.

ולמה זה בנוי ככה שיהיו כל כך הרבה חפצים בעולם וכל כך הרבה דברים שיש לתת עליהם את הדעת עד שמגיע האיפה הטורדני והמטריף הזה?

למה אין, כמו בהארי פוטר נניח, דרך לעשות קסם שכל האביזרים הנעלמים פשוט יעופפו אל תוך הידיים שלנו? איזה וינגרדיום לביאוסה כזה? איך זה שעם כל הטכנולוגיה אף אחד עוד לא המציא את זה?

ומי קבע שלטלפון צריך להיות צפצוף שיעזור למצוא אותו, אבל לשלט של הרכב ולשלט של המזגן ולנעליים של התינוק אין בכך כל צורך? אני עוד מחכה לגאון שימציא שלט מצפצף לכרטיס האשראי!

תחשבו כמה מהזמן שלנו בחיים מתעסק ב'איפה', ואולי כל זה לא נועד אלא להיות משל. משל לחיים עצמם. שכמו שבאמצע הטירוף, ותמיד ברגע הכי לחוץ מגיע ה'איפה השורר, ככה גם המציאות מכה בנו בפרצוף. החיפוש האישי של כל אחד ואחד מאיתנו בעקבות המקום שלו בחיים. איפה הוא נמצא, ואיפה הוא צריך להיות, ואיפה הוא רוצה להיות. ואיפה הוא בסולם האושר, ואיפה הוא בסולם העושר? ואיפה הוא בסולם הדרגות בעבודה? ואיפה הוא בסולם הערכים שלו?

כי החיים הם סוג של חיפוש בלתי מפסיק אחר 'איפה' וכשאיפה אחד נגמר איפה אחר מתחיל, וזה מה שלעיתים מניע אותנו קדימה.

אז אני מאחלת לכם לא להתייאש מהאיפה, אלא לצמוח ממנו.

במיוחד עכשיו, רגע לפני חג ה'איפה', שאין בו איפה ואיפה, רק איפה.

כי אולי… אילו מצאנו את הגרביים לא היינו שואלים היכן הנעליים איפה איפה, אילו מצאנו את הנעליים לא היינו שואלים היכן המכנסיים איפה איפה, אילו מצאנו את המכנסיים לא היינו שואלים היכן החגורה איפה איפה… איפה איפה איפה איפה…

ובחג הזה מוצאים הרבה איפואים שחיפשנו כבר שנה שלמה לפעמים, וכל זה הכנה לחיפוש של האפיקומן.

ולסיום- וידוי קטן- לפני שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה זכרתי שכתבתי אותו כבר ושמרתי איפשהו, אבל איפה, איפה? איפה? לא מצאתי. עד לרגע זה.

אני בטוחה שלאחר שיתפרסם הבלוג אמצא את הטיוטא הראשונית איפשהו, אבל אשתדל לזכור שהיא רק טיוטא ושבזכות החיפוש אותה מצאתי כל כך הרבה דברים אחרים נפלאים שכלל לא חיפשתי [כי עוד תכונה של איפה זה כשאתה מחפש דבר אחד אתה מוצא דבר אחר, אבל זה כבר לטור על חיפוש]

טיפ-טיפה מהאומץ:

כשמשהו נאבד, או לא נמצא, או מעלה את השאלה 'איפה' במקום להתעצבן נסו לקחת אוויר ולהזכר בהסטוריה של אותו החפץ בימים האחרונים, ואולי אפילו לחפש משהו אחר, כי נהוג להאמין שמוצאים דווקא את מה שלא מחפשים לפעמים

בלשון האומץ:

לשאול איפה, זה, איפה, הפיתרון היפה ביותר

יש שאיפה לשאול איפה יפה פה

אופה אפה איפה פה. איפה האיפה? פה?

חורצים משפט:

אם תשאל איפה זה נמצא לא תצטרך לשאול

גם הוא מהנביאים:

"ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים" בראשית לז', טז'

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן