בלוג

משב הרוח - דרך המלך

כשאני עומדת למטה ורואה את ההר שצריך לטפס בטיול, זה פשוט מייאש. אין לי כוח. בא לי הביתה. אבל כשאני עומדת בראש ההר אחרי שעות של טיפוס ומביטה על ההר פתאום יש לי כוח לטפס עוד שני הרים, לפחות.

איך זה יכול להיות?

הרבה פעמים יש לנו יעד, אבל הדרך לא ברורה. ובכלל, מי אמר שיש דרך אחת?

וגם כשהדרך כן ברורה, לא תמיד יש כוח ללכת בה, ומנסים למצוא דרכי קיצור, שלעיתים הן יעילות ולעיתים מלאות קוצים ומהמורות. וכבר קרה לנו שהוויז לקח אותנו עם הרכב מדרך קצרה מאוד שגרמה לפנצ'ר בגלגל, שבסופו של דבר האריך את הדרך ואף סיבך אותה, ממש כמו הקלישאה המוכרת אך הנכונה: 'דרך קצרה שהיא ארוכה'

אז איך יודעים באיזו דרך לבחור? ואיך יודעים מתי לסור מהדרך שבחרנו ולבחור באחת אחרת?

אני אומרת דבר כזה, קודם כל בוחרים יעד. הדרך הוא נגזרת של היעד.

כשאני מעבירה הרצאה על יצירתיות [אזהרת ספויילר של אחת הפעילויות]- אני מבקשת משני מתנדבים להגיע אליי. באופן טבעי כל אחד מגיע מדרך אחרת ואז אני מוכיחה להם, שתי דרכים אותה מטרה, אותו זמן. אין נכון ולא נכון. ככה זה גם בחיים, גם בהורות וגם בהצלחות. גם אם המטרה זהה הדרך לא בהכרח תהיה כזו.

אז איך אפשר לגלות אותה???

אפילו אדון וויז בעצמו מציע לנו כמה דרכים בכל פעם בכדי להגיע לאותו היעד.

אם נמשיך אם הוויז- תחשבו מה אתם עושים כשאתם מקלידים שם של יעד ורואים חמש דרכים אפשריות.

אז הנה הוידוי שלי.

  • בוחרת בדרך הקצרה ביותר
  • אם הדרכים באותו האורך, בוחרת בדרך המוכרת יותר
  • אם כל הדרכים פחות או יותר באותו האורך וגם באותה רמת היכרות או חוסר היכרות, פשוט נותנת לוויז להחליט לבד

אבל אל תקחו את העצות האלו לחיים, כי בחיים הן עשויות להיות גרועות מאוד!

בחיים אני פועלת אחרת. אני משתמשת בניסיון, אם יש. באינטואיציה שבדרך כלל מגיעה כשרק מוכנים להקשיב לה, ולעיתים אין ברירה אלא לערוך ניסוי ותהיה. זה עבד- יופי. זה לא עבד- גם יופי ננסה דרך אחרת.

בראיון עבודה אוהבים לשאול 'דרך מי הגעת' ולא 'מה המטרה שלך' כי מבינים שהדרך חשובה לא פחות. יש משמעות אם הגעת דרך מודעה או דרך אדם מהימן מתוך החברה.

המילה 'דרך', אגב, לא מתייחסת רק לדרך פיזית. בתנ"ך אנחנו רואים שימוש במילה דרך ביחס להתנהגות כלשהי או תהליך כלשהו, גם טבעי, שמתרחש דוגמת 'כי דרך נשים לי' [בראשית לא'/לה']

גם המילה 'דרכון' לא נוצרה סתם כך. הרי הדרכון מאפשר מעבר בין ארצות, וכדי לעבור בין ארצות צריך לפתוח דרך חדשה היא דרכ-ון.

דרך חדשה גורמת לנו להיות דרוכים לבאות, לדרוך את האקדח הדמיוני, והכי חשוב- להשתדל לא לדרוך בה על אנשים תוך כדי תנועה.

ולסיום משתפת שהספר הראשון עשה לי חשק לצאת שוב לדרך חדשה, והפעם לכתיבת ספר ילדים נוסף שכבר התחלתי לעבוד עליו. המטרה ברורה לי. עכשיו מתחילה לבנות את הדרך.

טיפ-טיפה מהאומץ:

כמה נקודות חשובות:

  • קודם כל לבחור מטרה ורק אחר כך לבחור דרך
  • כדאי לכתוב כמה דרכים ולא רק אחת, למקרה שהדרך לא תצליח
  • אם לא תנסו לא תדעו. לפעמים חייבים לטעום מנה חדשה במסעדה כדי לפסול אותה ואין דרך אחרת, כי הטעם של האחרים איננו הטעם שלכם. ולעיתים דווקא נגלה שהמנה טעימה במיוחד. אז ברגע שהחלטנו על דרך חדשה פשוט צריך לתפוס אומץ ולנסות אותה. לקחת בחשבון גם אפשרות של כישלון שיוביל לחזרה לתחילת הדרך ובחירה בדרך אחרת. אבל כדאי לנסות, כי מי יודע, אולי הדרך הזאת תגרום דווקא להצלחה?

בלשון האומץ:

הולך רגל זה מישהו שהולך מתוך הרגל

לא בכל דרך חייבים לדרוך

היה דרוך בדרך בה אתה דורך

חורצים משפט:

מי שהולך בכל פעם מאותה הדרך יגיע בהכרח לאותו המקום, אבל מי שהולך לאותו המקום לא בהכרח יילך מאותה הדרך.

גם הוא מהנביאים:

"נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך" במדבר כ'/יז'

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

תגובה אחת
  1. ןרבקה הגב

    מזנון צבעוני עם משהו טעים לכל חך (-:
    מלא באנרגיה ונתינה מלב טוב.
    בהחלט זריקת אומץ לצאת לדרך.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן