בלוג

משב הרוח - התחלות

הכי אירוני לצלם סרט על התחלות ולהגיד כמה שההתחלות קשות ואז ההתחלה של הסרט מתפקששת… אבל זה בדיוק מה שקרה.

יום צילומים. את הסרט הראשון ['ההתחלה'] שבמקרה גם היה על התחלות- לקח לנו למעלה משעה לצלם. עוד כ-20 סרטים צולמו בשעתיים הנותרות.

זה מזכיר לי את הפנקייק הראשון שיוצא לי תמיד 'עקום'. יותר מידי שמן, פחות עבה ממה שצריך, נדבק למחבת… לא משנה כמה שנים שאני מכינה פנקייקס, הראשון תמיד ככה…

התחלה של בית ספר חדש, התחלה של עבודה חדשה ואפילו התחלה של כיפה [למי שיודע לסרוג, שלא כמוני] לא תמיד פשוטות. מצד שני, בלי ההתחלה לא יבוא ההמשך…

כשעברנו לבית החדש חיפשתי כיסאות שחורים מעץ ושולחנות אדומים- בקשות שהתגלו כבלתי אפשריות. או-אז התחלתי לצבוע את השולחנות באדום ואת הכיסאות בשחור. בהתחלה זה היה מייאש. שני שולחנות מעץ ואחד מעץ עם טיפה אדום… כיסא אחד שחור ועוד חמישה בצבע עץ… אבל ככל שהתקדמתי והאדום והשחור השתלטו, האווירה נעשתה טובה ומעודדת יותר, במיוחד כשהגעתי לשלב שבו הרוב היה צבוע באדום ובשחור ורק טיפה עץ נותר גלוי. כי ההתחלה, שבה המטרה כל כך רחוקה- אותה התחלה היא תמיד הכי קשה.

ואז מגיעה לה השנה החדשה. גם היא סוג של התחלה, בעצם.  והיא נכנסת לה ככה, בלי לדפוק בדלת, בלי לבקש רשות. ולפעמים אנחנו עומדים קצת נבוכים ושואלים את עצמנו מה לעשות, ואיך להתחיל. איך להתחיל לבשל לכל החגים האלו, ואיך להתחיל להתבשל עם זה שהשנה הזאת נגמרה ואחת אחרת תופסת את מקומה.

אנחנו אוהבים לראות כמה השנה הקודמת הייתה לא מוצלחת ולהתפלל שהשנה הזאת תהיה פסגת השאיפות כביטוי המוכר 'תכלה שנה וקיללותיה תחל שנה וברכותיה', ביטוי שאני חייבת לומר שקצת מרגיז אותי, כי אם שנה שעברה אמרנו שהשנה מבורכת, איך בחלוף הימים היא הפכה למקוללת, ואיך נאמר שהשנה החדשה היא מבורכת מתוך ידיעה שבסופה נאמר שהייתה מקוללת? ובעצם, כל ההסתכלות הזאת נראית לי קצת מתסכלת. אז החלטתי לנסות אחרת: לראות מה היה יפה בשנה הזאת ואיך להתחיל את השנה הבאה עם הדברים היפים שנשארים איתנו מהשנה הזאת ולא עם התחלה מאפס. זה נותן לי קצת יותר ביטחון ואפילו הרגשה כזאת שגורמת לחיוך להגיע במקום לפחד.

"וקול דממה דקה יישמע, ומלאכים יחפזון, בחיל וברעדה יאחזון" [מתוך התפילה של ראש השנה ויום כיפור] – אם אפילו המלאכים מפחדים מההתחלה, מי אנחנו שלא נפחד, עוברת בי המחשבה, אבל אז אני חושבת שאולי הם מפחדים מגזר הדין על המעשים בשנה הקודמת, ולא מההתחלה החדשה. הם מקווים שתהיה להם הזדמנות למחוק כל מה שהיה ולהתחיל מחדש.

ראש השנה זה כמו כפתור כזה של 'ריסטראט' שאפשר להפעיל כל שנה מחדש כדי לרענן את המחשב אחרי שכל התוכנות נתקעו. ובגלל שזה 'ראש' זה מזמין מחשבה. על מה היה טוב ומה לא ומה יהיה שונה ומה נשנה [מלשון נחזור עליו]

בחיים שלנו יש לא מעט התחלות ולפעמים הן מפחידות כל כך עד שאנחנו מעדיפים את המוכר והידוע והגרוע על פני החדש. בני ישראל העדיפו להיות עבדים במצרים מלצאת לחופשי, מה יותר מזה….

אבל ככה אנחנו בנויים. הפחד הזה משינויים. הפחד מהתחלות. הקושי הזה לאתחל. הקושי לעצור באמצע לופ אינסופי ולהגיד 'זהו, עד כאן'. הקושי לשנות שגרה, הקושי להחליף משרה, הקושי לבחור אחרת ולהגשים חלומות כי איך זה קשור עכשיו?

והרצון שלנו לדבוק בשגרה ולא להתחיל בכל פעם מחדש מקורו בטוב. לשמור עלינו. כי אם כל יום נתחיל הכול מחדש ולא נזכור מה היינו אתמול זה כמו לבנות בית ובכל יום לשבור את מה שבנינו אתמול ולהתחיל מחדש, וככה אף פעם לא נתקדם. ואולי ההתחלות יכולות להיות קטנות, ולא בכל יום או בכל שעה. ומשמעותיות. וצומחות על גבי מה שהיה קודם ולא מבטלות אותו לגמרי.

אז איך בכל זאת אפשר לקבל אומץ וכוח ונחישות להתחיל מחדש?

קודם כל לזכור שההתחלה היא לא מאפס. ניקח את הטוב ממה שהיה ונמשיך משם.

דבר שני להבין שגם בהתחלה יהיו דברים דומים למה שהיה פעם, כמו שכל שנה חוזרת על עצמה גם אם לא בדיוק אותו הדבר ככה שלא מדובר ב'המצאת הגלגל'.

לדעת שכמו שהתחלנו משהו אחד תמיד אפשר להתחיל משהו אחר. זה קשה, אבל אפשרי.

האם גם אתם עומדים עכשיו לקראת התחלות? מה ההתחלות שלכם? מאחלת לכם שנה מוצלחת שתתחיל ברגל ימין

עידית

טיפ-טיפה מהאומץ:

  • לשתף בהתחלה שלנו מישהו שמאמין בדרך שלנו ויכול לחזק אותנו
  • לקבוע דד ליין להתחלה ועוד זמנים להמשך
  • למצוא מישהו שאפשר להתחייב לפניו על הזמנים
  • לשרטט מסלול ולדמיין שיש בו תחנות, כמו בלוח משחק ואת החיל שלנו למקם על הלוח לפי מצבנו בחיים באותו הרגע. אפשר שהלוח יהיה קבוע ורק התחנות ישתנו בעזרת סקוטשים.
  • לספר לכמה חברים/משפחה על ההתחלה ולהעלות ביחד אסוטיאציות ורעיונות הכי משוגעים שאפשר להמשך, זה נותן כוח להמשיך ולפעמים גם יוצאים מזה כיוונים שהופכים להיות אמיתיים בסופו של דבר.

בלשון האומץ:

כדי להתחיל צריך לאתחל

התחלה יכולה חולה? יכולה מכילה!

התחלה- טעימה כמו חלה? על מי היא חלה?

להתחיל מההתחלה זה כמו לאכול מהאכילה?

כל אדם נוצר מהתחלה, לכן יכול להתחיל ליצור

קטן הצעד שמבשר ההתחלה או

להתחיל בצעד קטן מבשר

חורצים משפט:

אף ספר לא מתחיל מהאמצע, אף סרט לא מתחיל מהסוף, ואין אדם שאין לו התחלה

גם הוא מהנביאים:

תחילת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה

[משלי- ט', י']

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן