בלוג

משב הרוח - להרגיש בבית

האם התבקשתם פעם 'להרגיש בבית' אצל חברים או אצל סבא וסבתא? איך מצפים מאיתנו להרגיש בבית במקום שהוא לא באמת הבית שלנו, ולמה, בכלל, נולד הביטוי המוזר הזה, והאם חשבתם על זה שבאנגלית אין רק מילה אחת לבית ובעברית כן?

כל הנושא הזה של הבית צף ועלה בי בעוצמה לאור אירועי הימים האחרונים. המשך הסגר בשילוב שיפוצים, החזרה לעבודה מהבית אצל בעלי [שלא עבד בחול המועד] ביחד עם הניסיונות הכושלים שלי לעבוד על העסק, ואל כל זה התווספה החלטה שלי לשלוח סרט לתחרות בינלאומית מטעם קולנוע מעלה בנושא 'הביתה'.

אני זוכרת תקופות שהשאלה 'איפה את גרה' הייתה נענית בשתיקה. האם אני גרה בבית ההורים? במעונות הסטודנטים? באוטובוס שבו אני מבלה מחצית מהזמן? אצל סבא וסבתא שלי שאצלם הייתי לא מעט?

הבנתי שברגע שהשאלה הזאת נותרה באויר היא עמדה בו מלאה בנוכחות. כבדה. מעיקה. הבנתי אז כמה הייתי צריכה למצוא בית שבו אני ארגיש שייכת. הבנתי שזאת לא הייתה פריוויליגיה אלא צורך קיומי.

האם היום אני מרגישה בבית? קשה לומר, משום שאני באמצע תהליך של מעבר דירה, ומעבר דירה מערער את כל הביטחון שיש בבית. הבית הנוכחי- לא ממש שלנו. הבית שאליו עוברים- עוד לא מוכן למעבר. אנחנו תלושים איפשהו באמצע.

אגב, למה אומרים מעבר דירה ולא מעבר בית? גם אדם שעובר מוילה אחת לוילה אחרת בהרצליה פיתוח יגיד שהוא 'עובר דירה', והאמנם?

משום שהמעבר הוא רק בין מקום הדיור, אך תחושת הבית תגיע ממילא לכל מקום שבו נחליט לגור.

ובהקשר זה- שמתי לב שעד שניסינו למכור את הבית שלנו קראנו לו 'בית' לפתע הוא הפך להיות 'דירה'. "בכמה קנו את הדירה?" "מי קנה את הדירה?"' וחשבתי למה זה ככה. המילה 'דירה' במילוג פירושה: "יחידת דיור בבית משותף", כלומר חלק מאיזה בית גדול. והפועל 'דר' במילוג מוגדר כך: "התגורר, לן" כלומר כל מקום שבו אנחנו ישנים יכול להיות דירה, אבל לא כל מקום יכול בהכרח להיות 'בית'.

בשפה האנגלית קיימות שתי מילים שמציינות בית. האחת house מתייחסת למבנה. השניה home מתייחסת לעומק המשמעות הפנימית של בית. בעברית בחרו לאחד את שתי המשמעויות לאחת. וזו לא סתם טרמינולוגיה, זאת תרבות. הבית בישראל צריך לשלב בין מבנה פיזי ראוי לבין מקום רוחני להתפתחות. מקום שבו אנחנו נרגיש שייכות, ואם הוא מהווה רק אחד מהם, ככל הנראה הוא לא ראוי להקרא 'בית.'.

למילה בית, מעבר למקום פיזי של מגורים, ישנם פירושים נוספים, ולא בכדי. בית מסמל שושלת כדוגמת 'בית דוד'. בניית בית פירושה היאחזות בקרקע או בנית משפחה.

"כאן זה בית כאן זה לב" אומר דורון מדלי בשיר 'שבט אחים ואחיות' ביחס למדינת ישראל, כי גם מדינה יכולה להיות בית. ומקום שהוא בית הלב שלנו שם.

בית הוא גם קהילה- למשל סביב בית כנסת, בית ספר, ואפילו המקדש כונה 'בית האלוקים' אף שאף אחד לא התיימר להגיד שהאלוקים גר בו, אלא שמי שנכנס בו קיבל תחושה של שייכות ושל בית.

כשהגיע המטבח החדש שלנו השבוע, בשעה טובה, הבנתי למה היה כל כך חשוב שהתעקשתי שהוא יהיה עם שיש נמוך, הרבה מגירות ובצבע אדום. כי רק ככה אני מרגישה במטבח בבית!

את התובנה הזאת קיבלתי אחרי שהעליתי פוסט בפייסבוק ובו שיתפתי בתחושה שהלכתי נגד הזרם ובכל זאת הגשמתי חלום למטבח שרציתי. על הפוסט קיבלתי תגובות רבות ובאחת מהן נאמר "בסופו של דבר את זאת שצריכה להיות שם כל יום ולבשל בצורה נוחה [אם השיש לא בגובה מתאים והכיור לא מספיק רחב, לא כיף להיות במטבח ולבשל]" ופתאום הבנתי למה אני מזמינה בזמן האחרון הרבה פעמיים פיצה וכו' במקום לבשל, כי אני שונאת את המטבח הנוכחי שלי ולא בא לי להכנס אליו, בטח שלא לבשל. הוא לא עושה לי חשק. אני לא מרגישה בו 'בבית'.

וכמה חשוב להרגיש 'בבית' בבית של עצמנו, במיוחד בתקופה של סגר שבה אנו מבלים בו את רוב שעות היממה.

בשבועיים האחרונים כמעט ולא יצאתי מהבית כי צילמתי וערכתי סרט לתחרות של קולנוע מעלה בנושא 'הביתה' כאמור. גיליתי שעל סרט של שתי דקות אפשר לעבוד יותר משני שבועות [ימים ולילות כמעט ללא הפסקה] ועדיין תמיד יהיה מה לעשות.

אני הגעתי אל הסרט הזה מתוך רצון להשתתף בתחרות, וכן מתוך סקרנות לגלות מה המילה 'הביתה' מעוררת בי. הרעיון שהמוני אנשים ישלחו סרטים על פי אותה המילה היה נשמע לי מדהים, וכבר צפיתי בלא מעט סרטים שנשלחו לתחרות [פשוט תכתבו 'הביתה' ביוטיוב ותוכלו למצוא גם, ממליצה] ונדהמתי. הרעיונות פשוט מדהימים ומקוריים ומיוחדים. והכול כל כך שונה.

אצלי, האסוטיאציה הראשונה לבית הייתה מה שהיה פעם. הפשטות, החיבור לטבע, זה שלא היה צריך כל הזמן למהר כל כך. הלוואי שהייתי יכולה לחזור לשם אפילו ליום אחד. ואם לא במציאות- לפחות בסרט קצת חזרתי והתרפקתי על ברכי העבר.

אני מצרפת לכאן את הקישור לסרט 'אז היום' שמשתתף בתחרות מבית קולנוע מעלה, ומזמינה אתכם לצפות בו, ואם אהבתם אשמח אם תהיו נחמדים ותעשו לייק 🙂

מאחלת לכם שתמיד תרגישו בבית,

עידית

טיפ-טיפה מהאומץ:

אז במקרה שלי- אני עוברת דירה ועושה שיפוץ כדי לקבל בית שנעים להיות בו, אבל מה יעשה מי שלא יכול להרשות לעצמו לעשות שיפוץ או לעבור דירה? ומה יעשה מישהו שלא מרגיש בנוח בבית של עצמו?

לפעמים עציץ קטן, טפט באיזה חדר, הזזה של כמה רהיטים- יכולה לעשות הבדל עצום. לפעמים זה חידוש של משהו- למשל צביעה או החלפת ריפוד של כיסאות או צביעה של קיר או ארונות מטבח. לפעמים הוספת כריות או אקססוריז קטנים, תליית תמונות חדשות על הקיר, ומוזמנים להוסיף רעיונות למטה בתגובות.

בלשון האומץ:

הבית זה האב' שלנו

אם אנחנו רוצים לחזור הביתה זה אומר שקודם צריך ללכת?

לא סתם במילה לב יש בית

חורצים משפט:

אם יש לך בית יש לך מקום בטוח

אם יש לך מקום, בטוח יש לך בית

גם הוא מהנביאים:

"הנה אנחנו באים בארץ את תקוות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אלייך הביתה" יהושוע ב', יח'

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן