בלוג

משב הרוח - סגרנו לרגל שיפוצים

אז מה השיפוץ שלך? תכלס, מה?

כי אין בן אדם שאין לו באמת שיפוץ. אין בן אדם שנולד מושלם. נתחיל בזה שכל בן שנולד צריך לעבור ברית מילה, נמשיך בכמות הניתוחים האסטטיים שיש בארץ ובעולם. ומפה בקפיצה לכך שכולנו קצת נדבקנו במגיפת הפרפקציוניזם שגורם לנו אף פעם לא להיות מרוצים מאיך שאנחנו ולרצות שהכול יהיה קצת אחרת. אז רוצים לשפץ את המראה החיצוני ומוכנים לשלם בשביל זה הון, וגם את התדמית העסקית, וגם את התדמית החברתית, וגם את החלומות והשאיפות צריך לשפץ ולפעמים גם לחתוך במסור כדי שיתאימו למגבלות החברה והתקופה. וגם בית חדש צריך שיפוץ.

פעם, כשהיינו זוג צעיר שרק התחתן לא היינו בררנים כל כך. חיינו בצניעות עם שאיפות בסיסיות. התאהבתי בדירה בקומה רביעית, שלושה חדרים, שבעים וחמש מטר מרובע ללא מרפסת וללא מחסן. פשוט התאהבתי בה, ועד היום היא זכורה לי לטובה. קיבלנו אותה כמו שהיא. לא נגענו בה. והיום אנחנו עוברים דירה ורוצים שיפוץ. ואני לא מדברת על החלפת צנרת רקובה, אני מדברת על החלפת מטבח, ורצפות… כי ככה זה. התבגרנו, והרף עלה. לא רוצים שיפוץ יקר מידי ולא פנסי מידי ולא מידי מידי, אבל שיפוץ.

וכל מי שנכנס לבית שלנו מה הוא אומר? ישר רוצה להוריד לנו את המחיר של הדירה כי 'היא צריכה שיפוץ', והאמת שחיינו איתה יפה מאוד ללא שיפוץ לבד מצבע וכמה תיקונים אסטטיים. יש לנו מרצפות ישנות ומטבח ישן, זה נכון. אבל הרצפות טובות, והמטבח שמיש לחלוטין, ואז מה? זה לא משהו שאי אפשר לחיות איתו. אבל אנשים רוצים טוב יותר, הם רוצים שיפוץ.

והיום, היום אפילו אף יכול לקבל שיפוץ. אפילו גובה אפשר לשפצר, ומה לא? יש שיפוצים זולים, יש יקרים, יש קצרי מועד יש ארוכי טווח, אבל כמעט ואין אדם שאין לו שיפוץ ואין שיפוץ שאין לו אדם. ואין, אין על שיפוץ.

אבל יש גם משהו טוב בשיפוץ.

את הבית שקנינו אף אחד כמעט לא רצה, משום שהנראות שלו הייתה לא טובה והוא היה זקוק לשיפוץ. אך אנחנו ראינו את הפוטנציאל שלו, כך ששיפוץ, אם הוא לא רהבתני, יכול להיות מצב של להביא חפץ ממצב גרוע למצב טוב יותר. ואם נשכיל לשפץ רק מתי שצריך ורק במידה שצריך, אולי זה לא דבר רע. יש פה קורטוב ביקורת, אבל לא ביקורת שלילית בהכרח.

אם ניקח את עניין השיפוץ צעד קדימה, הרי שמדובר על מעין 'בדק בית'. כי כדי לשפץ צריך לעשות בדיקה- מה טוב ומה לא טוב, מה צריך לשמר ומה צריך לשפר. וזאת בדיקה שטוב לכל אדם לעשות עם עצמו מידי פעם על כל רבדיו. בחיים הזוגיים, המשפחתיים, החברתיים, העסקיים, ועוד. זה כמו רענון של דף אינטרנטי לפני שהוא נתקע. פשוט סתם כך לרענן. זה אף פעם לא מזיק.

טיפ-טיפה מהאומץ:

לפני כל שיפוץ, מכל סוג שהוא, אני ממליצה לכם לשים לב לארבע נקודות חשובות:

  • חשבו איזה שיפוצים הם קריטיים ועל איזה שיפוצים אפשר לוותר. ביחרו את אלו שקריטיים
  • נסו להבין מה המחיר שיגבה השיפוץ, ומה המחיר שיגבה חוסר שיפוץ, ומה הגבוה מביניהם. זכרו, לא כל מחיר נמדד רק בכסף. בחרו את האפשרות עם המחיר הנמוך יותר
  • צאו לשיפוץ רק אחרי שבדקתם שהוא אפשרי. שיש לכם די זמן ודי כסף בשבילו, שיש לכם סבלנות. שלא ייגמר אחד מהמרכיבים האלו באמצע התהליך ותשארו תקועים ללא יכולת להתקדם אך גם ללא יכולת להחזיר את המצב לאיך שהיה בהתחלה.
  • החלטתם ללכת על זה ולעשות שיפוץ? העזרו בסבלנות. לפני שמתחיל החלק היפה והמוצלח יש הרבה לכלוך, בלגן, והרס. כמו בבניין- קודם שוברים קירות לפני שבונים. מערערים יציבות. כמו בניתוח- קודם שוברים, מפרקים, חותכים. רק אחר כך מגיע השיקום. קודם סבל ואז תועלת. ולפעמים זה כואב ולוקח זמן. בואו עם שקים גדולים וחזקים מלאים בסבלנות!

בהצלחה!

בלשון האומץ:

נסו להגיד את המשפט הבא: שיפצו שיפוץ שפיצה פיצוי שפוי

חורצים משפט:

לכל איש יש שיפוץ שנתנו לו מרעיו ונתנו לו חייו, ונתנו לו אוהביו, ונתנו לו כאביו

גם הוא מהנביאים:

"ולגודרים ולחוצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית ה'" מלכים ב', פרק יב', פסוק יג'

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

2 תגובות
  1. אורה הירשפלד שליט הגב

    הי עידית!
    נהנית מהמשחק.
    אף פעם אל תחשבי ברצינות על דיפוץ האף שלך!
    הוא חלק בלתי נפרד מהפנים היפות והחביבות שניחנת בהם.
    יופי לא קלאסי. הרבה יותר. יופי מיוחד ומלא הוד. לא לגעת!!!!!!!!!!!!
    בא לי לשתף בשיפוץ שלי
    ראשית, הוא סובל דיחוי. סובל מאוד. כי אני אדם שדוחה. דוחה כמעט הכל. דחיינית קוראים לי בשפה שלנו.
    השיפוצים שאני רואה שצריכה לעשות, רפואי – כמו ניתוח קטראט – זוגי – כמו בירור – מקצועי וכו… רובצים על הכתפיי ולא זזים מיל.
    מה עוצר אותי? אני לא מיטיבה עימי אך רוצה שיהיה לי טוב. רוצה שיהיה לי מעולה.
    אז מה עוצר!!!!!!

    • idit_laham הגב

      אל תדאגי, מבטיחה בלי נדר אף פעם לא לגעת באף, אף על פי שלפעמים מתחשק לי 🙂
      תודה על השיתוף בשיפוץ שלך.
      הרבה פעמים אנחנו רוצים משהו, רוצים מאוד! ועדיין לא מצליחים לעשות אותו. יש המון סיבות. וזה לא אומר עלייך שום דבר רע.
      ולגבי דחיינות- הנה נתת לי רעיון לפוסט חדש לבלוג שבעז"ה יעלה בעתיד
      הייתי כותבת אותו כבר עכשיו, אבל- כנראה מחר
      להתראות בינתיים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן