בלוג

משב הרוח - תודה

כשהמורה מרגיז אותנו- משרד החינוך חייב לדעת ומייד!

אם המוכרת בחנות התנהגה בצורה מבישה- כדאי לפנות מייד לעיתונות

חברה שלא שלמה לנו משכורת בזמן – חשוב להזהיר את כל החברים שלא יעבדו איתה.

חברת הובלה ששברה רהיטים- בכל הרשתות ימהרו להזהיר שלא להתקרב אליה.

אבל.. ויש אבל.

מה קורה כאשר אנחנו זוכים במורה מעולה? האם גם אז משרד החינוך ישמע על כך? מה יקרה כאשר בחנות עמדה המוכרת המושלמת, סבלנית ועדינה שיודעת להחמיא ולתת הערות ברגישות כדי שתקנו את הבגדים שבאמת מתאימים לכם? וזה אחרי שמדדתם למעלה מחצי חנות?

מה יקרה אם הייתה לכם חברה שהעבירה אתכם דירה צ'יק צ'ק, בלי שריטה, וגם ארזה כמה ארגזים בלי לקחת תוספת תשלום והכול ביעילות מופתית? ומה אם הייתה חברה שנתנה לכם תנאים נפלאים בעבודה? גם אז תרוצו לעיתונות ולהנהלה של הרשת?

כל כך קל לנו למהר ולהתלונן, אנחנו מורגלים בזה הכי שאפשר, אבל מילה אחת קטנה כבר כמעט ונעלמה מן העולם והיא 'תודה'.

התודה הזאת שאמורה להיות הדבר הכי טבעי בעולם, והיא כל כך לא. ולפעמים אנחנו פשוט שוכחים אותה. וזה בגלל שהורגלנו לקבל דברים, או שאנחנו פשוט מוצפים בשגרה ולא מותירים לה מקום.

אבל חשבו על זה אחרת. האם תרצו שאנשים יודו לכם ויעריכו את פועלכם? עשו גם אתם כך לאחרים. לעיתים זו הודעה קטנה של תודה שיכולה לחמם למישהו אחר את הלב, לפעמים משפט בשיחת טלפון. אני אוהבת להגיד תודה לשומר בכניסה לקניון ולאדם המבוגר בכניסה לבניין שמנקה את העלים ועושה את הרחוב יפה יותר. למה הם תמיד כל כך מופתעים מהמחווה? לוקח שניה לומר תודה. הייתי רוצה שיורגלו בכך משום שכל מי שייכנס יגיד להם תודה. זה פשוט לא במודעות שלנו כאנשים מבוגרים, אבל בכל מה שקשור בילדים זה אחרת.

פעמים רבות אני רואה הורים שאומרים לילד 'מה צריך להגיד'? שוב ושוב עד שהילד, קטן ככל שיהיה, יגיד 'תודה', גם מבלי להבין את המשמעות.

מדוע הורים משקיעים שעות רבות בהקניית הצורך ב'תודה', בתרבויות ובמקומות שונים? אנחנו נוטים להאמין שזה מתוך נימוס. שהתודה לאחרים היא בשביל לחיות בתוך הנורמה החברתית, ובשביל להראות לאחרים שהם מוערכים, אלא שהסיבה המרכזית לאמירת תודה היא אחרת לגמרי. היא למען האם שאומר את ה'תודה' ולא רק זה שמקבל אותה.

מחקרים במדעי האושר מצביעים על כך שאנשים מאושרים יותר כאשר הם יודעים להודות ולא רק להתלונן על מה שרע. למה? כי אנשים שמתרגלים להודות מתחילים לראות את החיים באופן טבעי בצורה שונה של הכרת הטוב ולכן הם נהנים מהם ומפיקים מהם יותר.

אנשים שמודים על מה שיש מתרכזים במה שטוב ומחפשים את הטוב. לא מזמן אמרו לי כמה אנשים באותו השבוע שהדירה שלנו קטנה. ב"ה שיש לנו דירה, אמרתי, לא מתוך הצטדקות, אלא פשוט משום שאני רואה מסביבי אנשים שאין להם אפשרות לרכוש דירה ושום דבר אינו מובן מאליו ואני מעריכה את הדירה שלי, כל סנטימטר וסנטימטר שיש בה, וגם יש לי שכנים נפלאים ב"ה.

היכולות להודות עוזר להסתפק במועט ולראות עצמי בר מזל ומתוך כך להעריך יותר כל דבר שיש לי, ובעצם לפתח צורת התבוננות מלאה הודיה בחיים.

גם תפילה, מעל הכול, היא הודיה, והיא נמצאת בכל המקומות והתרבויות ומשמעה להודות על מה שיש, להוקיר, ולשמוח בו, במקום לחפש את האין.

טיפ-טיפה מהאומץ:

תחשבו על מישהו שאתם רוצים להודות לו ותכתבו לו הודעה, ממש כאן ועכשיו, אל תדחו למחר-כך. תחשבו על מישהו שאתם ממש מעריכים וכתבו לו מכתב עם תודה, אם תרצו תמסרו לו- ואם לא לא. תחשבו על משהו טוב בחיים שלכם ותגידו עליו 'תודה', ואם תרצו כל יום לפני השינה כתבו תודה על דבר אחד טוב שקרה היום, זה יעזור לכם לחפש דברים להודות עליהם לאורך היום כולו ולהפוך זאת להרגל.

בלשון האומץ:

מי שמסוגל להודות מקבל מסוגלות

תודה היא ת.ד. לכל מה שטוב

אני מודה, יש דברים שטוב לי איתם

חורצים משפט:

במקום לחשוב שמר חשוב תודה לומר

גם הוא מהנביאים:

"וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו" ויקרא כב', כט'

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן