בלוג

משב הרוח - תעשו לי טובה

פעם הייתי בורחת מהאנשים האלו שמתחילים ב'תעשי לי טובה' אבל עם הזמן גיליתי שהרבה טובות עושות לי פשוט טוב. הרבה טוב, אז אני משתדלת להקשיב ולראות אם מתאים לי או לא, לפני שאני אומרת ישר 'לא'.

אלוקים מלמד אותנו איך להתבונן בעולם עוד משחר הבריאה. "וירא אלוקים את האור כי טוב" לא להתבונן בחושך ולהגיד איזה באסה, אלא להתבונן במה שטוב. ואחר כך 'ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך' מאיפה החושך הזה הגיע פתאום? לראות את הטוב שבכל דבר ולא את הרע ולדעת להבדיל ביניהם, זה העיקר. וכנראה שהרקע השחור יכול להדגיש עוד יותר את האור, אבל גם אז התפקיד שלנו להתבונן על האור ולא על החושך ולהתרכז בו.

אנשים בקיבוצים מגיעים לגילאים מבוגרים מאוד לעיתים, ואולי זאת משום ששם הם מרגישים משמעותיים עד לרגע האחרון ממש, ואדם רוצה שיהיה לו טוב לא רק פיזית, אלא גם רוחנית. וברגע שהוא מרגיש נצטרך ומשמעותי- במילא ירצה יותר לחיות.

מחקרים במדעי האושר מדברים על כך שאחד הדברים שיכולים לגרום להגדלת האושר הוא נדיבות. נדיבות יכולה להיות על ידי מתן צדקה, אבל גם על ידי נתינת מתנה מהזמן והכלים שיש ברשותנו לטובת אחרים.

אתם מוזמנים לנסות ולבדוק- מי מרגיש טוב יותר אחרי שהוא מתנדב, האדם שהתנדב או האנשים שהתנדב איתם? אני יכולה להעיד מניסיון אישי שבכל פעם שהתנדבתי הרגשתי תחושה נפלאה שלוותה אותי זמן ארוך לאחר מכן.

משום מה מקובל להניח שמי שמתנדב הוא פריאר ושעשיית טובה היא ניצול, אבל זה לא תמיד כך. כאשר האדם מרגיש שעשה מעבר ליכולותיו או שהוא נפגע תוך כדי פעולת הנתינה ודאי שאין הדבר טוב. לא לנתינה כזאת כוונתי.

אני מתכוונת לנתינה שאינה לוקחת המון זמן ואינה כרוכה בפגע מאף סוג.

להעביר לפעמים סדנת תיאטרון בהתנדבות עם נוער נושר או לנשים שעברו משבר, הוא דבר שאני רואה בו חשיבות רבה [כל אחד ימצא בתוך המקצוע שלו את ה'מתנה' שהוא יכול לתת] ובסופו של דבר אני תמיד מרגישה תחושה נפלאה כשאני יוצאת מסדנא כזאת.

מידי פעם לתת עצה עסקית לבעל עסק אחר, או לסדר עבודה למישהו אחר מבלי לדרוש אחוזים, גם היא טובה. היא גם נותנת תחושה טובה ולעיתים בטווח הרחוק זה גם משתלם כלכלית. כי בן אדם שאני עושה לו טובה יכול מחר לעשות לי טובה או לקשר אותי עם האנשים הנכונים בזמן הנכון ולפתוח לי דלתות. לא צריך בגלל שיקול כזה לעשות טובה, אני רק באה להסביר כמה דברים יכול להפסיד אדם שלא מוכן אף פעם לעשות טובה ולוקח תשלום על הכול.

אבל גם טובה- עד גבול מסוים.

סדנא חד פעמית- בסדר גמור, סדנא שנתית בחינם זה כבר מוגזם. טיפ עסקי אחד, או שעה פגישה- מצוין, אבל שיחת טלפון של ארבע שעות כבר חצתה את הקו. כל אחד צריך לשבת עם עצמו ולחשוב מה הטובה שמיטיבה איתו והיכן זה הופך להיות ניצול, ואז לעשות טובות אבל בראש מורם ומתוך שמחה.

טיפ-טיפה מהאומץ:

תחשבו על משהו קטן שאתם יכולים לעשות עוד השבוע/בחודש הקרוב, כדי להיטיב עם מישהו אחר מבלי לפגוע בעצמכם ועשו אותו. כתבו אחר כך איך הרגשתם ומה זה עשה לו, אבל בעיקר מה זה עשה לכם.

בלשון האומץ:

חושבים שטובה זה לא, כי חשוב שיהיה טוב

טוב לעשות, טובה עושה

חורצים משפט:

אדם מנוצל הוא אדם שמתנצל

אדם שעושה טובה הוא אדם שטוב לו

גם הוא מהנביאים:

"וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך" בראשית א', ד'

חיים בסרט:

יצירת[י] השבוע:

רוצים לקבל בכל שבוע קישור לפוסט החדש של הבלוג? לחצו כאן 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן